header
השקעה לפי המודל
  תשואה עם הגנת פעולות הגידור
 
    
הרווח הגדול בשיטת הערך
 
השקעת ערך - השגת רווחים גבוהים בסיכון נמוך יחסית. האסטרטגיה של גדול המשקיעים לשרותך
 
 
 וורן באפט - גדול משקיעי הערך והמשקיע הפרטי העשיר בעולם.
מקור : Vikipedia USA
 
 
וורן באפט נחשב לגדול המשקיעים בכל הזמנים או לפחות במאה השנים האחרונות. לכאורה, היינו מצפים ממי שהצליח להביס במשך שנים את המדדים העיקריים שיהיה בעל יכולות על של קוסם או מגלה עתידיות. אולי חלק מהמשקיעים היו מצפים שכדי להשיג את תשואות העל האלה הוא ירבה להשתמש בכלים פיננסיים "מתקדמים" לכאורה, בהם משתמשים חלק ממנהלי קרנות ההשקעה, כדוגמת מכירה בחסר וסחר באופציות וחוזים עתידיים. למרבה הפלא בפרסומים של מיליארדר נחמד זה הוא חוזר ומדגיש את רתיעתו משיטות אלה והעדפת שיטת השקעות הערך, שיטה בה הוא דבק במשך שנים רבות.
 
יש השקעות ויש השקעות..
ענף בהשקעות המשקיע סכומי עתק בפרסום ושיווק ומגייס כספי משקיעים הינו השקעות הפורקס. מכונת השיווק הזו עובדת יפה אבל כנראה שלא לטובתך. במרבית המקרים המשקיע יפסיד וחברת "הפורקס" תישאר עם הכסף של המשקיע בקופתה. כיצד זה מתאפשר? נניח לשם הדוגמה בלבד שמדובר בחברת פורקס שההגינות הינה "נר לרגליה" ובאמת הם נותנים לך את האפשרות להרוויח מהפרשי שערי מטבעות וסחורות. עכשיו אני אשאל: למי מהקוראים יש ודאות בסבירות מעל לניחוש מה יהיה שער הדולר בעוד דקה? הרי שוק המטבעות הינו שוק תזזיתי התלוי בכל רגע בהזרמות של תנועות קניה ומכירה שקשה אם לא בלתי אפשרי להעריך. המחירים נקבעים לפי ביקוש והיצע בזמנים קצרים מאוד. תרחיש בכלל לא מנותק מהמציאות בהשקעות פורקס יהיה : "ניחוש" לא מוצלח של תנועה בשער המטבע וערך קרן השקעתך יעלם כלא היה !
 

 
אז מה שונה הניחוש הזה מההחלטות בהשקעה לפי אסטרטגיה של השקעת הערך? בהשקעות ערך המידע שיכול להשיג המשקיע רב הרבה יותר ויותר חשוב ניתן לניתוח וחיזוי במידה סבירה. נכון, לא הכול ידוע ויש "הפתעות" אך לעומת עולם הפורקס ענף השקעות הערך דומה לאי של יציבות. השקעות ערך מבוססות על העיקרון כי עדיף להשקיע בחברות אשר לפי הניתוח הפיננסי, הערך שלהן (בהתחשב גם בגורמים כמו דיבידנדים המשולמים בחברות מסוימות לבעלי המניות) גבוה מהערך העכשווי בשוק המניות. רוב המידע הפיננסי (לא כולו) נגיש למשקיע בחברות הציבוריות.
 
וורן באפט נולד בארה"ב בשנת 1930. את דרכו העסקית החל כאשר ב 1965 רכש חברת טכסטיל כושלת. שמה של חברת הטכסטיל שהפכה לחברת השקעות נשאר עד היום, ברקשייר האת'ווי, שכן וורן הפך אותה לאימפריית ההשקעות הגדולה בעולם ומיקם אותו כמספר שלוש ברשימת עשירי העולם.
מניית בקשייר האת'ווי של באפט: משקיע שנתן ב 1980 לוורן 1000$ בלבד להשקעה בשיטת הערך מחזיק היום מניות בשווי 825,000$ (קרוב למיליון דולר). זה הרבה יותר מתשואה של כל נדל"ן והרבה מעבר למדד דאו ג'ונס המפורסם (בגרף באדום). המקור : Yahoo Finance
 
כדי להשקיע באופן מקצועי בשיטת השקעות ערך יש צורך בידע מקצועי רב הכולל בין היתר את היכולת לקרוא ולנתח דוחות כספיים ולהבין במושגים פיננסיים המופיעים בידיעות החדשותיות. הבנה זו תאפשר למשקיע להעריך את שווי החברה הנבדקת ולהשוות למחירה הנוכחי בשוק המניות. תיאוריית השוק היעיל אומרת כי המשקיעים פועלים באופן רציונאלי, דהיינו מחירי המניות משקפים באופן נכון את שווי החברות הנסחרות. במציאות, החלטות המשקיעים מושפעות מגורמים שונים ביניהם התפתחויות פוליטיות ושינויים בשעריהן של מניותיהן של חברות אחרות (שלעיתים לא קשורות כלל לחברה הנבדקת). לכן לעיתים נוצר מצב בו לפרק זמן מסוים שעריהן של מניות מסוימות לא משקפים את ערכן האמיתי של החברות. יוצא מכך כי מי שיודע להעריך את השווי הנכון של החברות מגדיל את סיכויו להרוויח בהשקעה. כאשר שווי השוק של החברה (השווי על פי שער המניה) נמוך מהערכת השווי לפי מודל כלכלי כדאי לקנות את המניה. בהתאם, במצב ההפוך כדאי למכור. כאשר שער המניה משקף ערך קרוב להערכת השווי ניתנת המלצת "החזק".
 
קיימים מספר מודלים כלכליים להערכת שווי חברות. ע"י שימוש במודל המתאים ניתן להגיע לערך מספרי של שווי מוערך לחברה. למרות שאין כוונתי במאמר זה ללמד מודל זה או אחר, ברצוני להציע כלים בסיסיים, ללא כל צורך בהשכלה בכלכלה או בחשבונאות, שיאפשרו קבלת החלטות באופן מקצועי יותר.
 
סקירה מהירה לעקרונות כלכליים חשובים למשקיע:
הערכת שווי מבוססת על העיקרון כי יש להסתכל על החברה כעל מי שלוקחת את כספו של המשקיע על מנת לייצר עבורו הכנסות עתידיות. ככל שההכנסות העתידיות הצפויות גבוהות יותר כך יהיה שווי החברה גבוה יותר בעיני המשקיע (ולכן גם בעיני השוק). פרמטר חשוב נוסף שיש לקחת בחשבון הוא מידת הסיכון הכרוך בפעילות החברה. אם ניקח לדוגמה שתי חברות אשר צפי הכנסותיהן העתידיות זהה אולם חברה א' עוסקת בתחום חדש בו קיימת מידה גבוהה של אי ודאות ואילו חברה ב' עוסקת בתחום סולידי יותר (כדוגמת ייצור מוצרי מזון) אזי ערכה של חברה ב' יהיה גבוה יותר. האטרקטיביות של ב' נובעת מהאפשרות להשיג את אותם רווחים עתידיים עם סיכון נמוך יותר.
 
מה כדאי לבדוק ולמה מכפיל נמוך זה דווקא טוב:
מידע חשוב להערכת השווי מצוי בדוחות הכספיים שמפרסמות החברות, בכתבות על החברה, בטבלאות שערי המניות המתפרסמות בעיתונות וכמובן באתרי אינטרנט המתמקדים בהשקעות. במקורות המידע כדאי לבדוק, לגבי חברות שאנו שוקלים לבצע פעולות במניותיהן, בין היתר, גם את הפרטים הבאים:

ערך המכפיל.
המכפיל מחושב לפי חלוקת שווי החברה בשוק (=בבורסה) ברווח הנקי השנתי. במילים אחרות, המכפיל אומר לנו כמה שנים לוקח לחברה לייצר הכנסות בערך השווי שלה. ככל שלוקח יותר זמן החברה תהיה פחות אטרקטיבית להשקעה, ולכן כלל מהיר ראשון יהיה: ככל שהמכפיל נמוך יותר כך טוב יותר. יצוין כי במקרה של חברות עם הפסדים לא מחושב מכפיל (אין משמעות למכפיל שלילי). ישנם מקרים רבים בהם משקיעם מתעלמים מערך המכפיל. בד"כ מדובר בהשקעה בחברות (כדוגמת חברות אינטרנט וסטרט אפ) עם פוטנציאל לרווחים גבוהים בעתיד. אם משקיעים בחברות אלה כדאי לבדוק מידע על פוטנציאל הרווחים העתידיים.
 
גרף שערי המניה לאורך זמן (שנה עד חמש שנים).
ושוב אפתיע חלק מהקוראים: אני רואה אטרקטיביות נמוכה במניה לאחר עליה גבוהה מאוד, כאשר שאר הפרמטרים לא מצביעים על הצדקה להמשך העלייה. זכרו: אנו מעוניינים לקנות בזול ולמכור לאחר העלייה ולא להפך. כמובן שהדבר נכון גם בכיוון ההפוך: מניות חברה יהיו  אטרקטיביות באם הייתה ירידת שערים שאינה תואמת את ההערכה לשווי החברה. כמו כן יש לשים לב לחברות המגדילות באופן קבוע את רווחיותן או שאנו צופים להן רווחים גבוהים בעתיד גם אם כעת הן מפסידות (כפי שקורה בחברות אינטרנט או סטרט אפ). במקרים אלו קיימת האפשרות ששערי המניה ימשיכו לעלות גם לאחר עליות גבוהות. כאשר מדובר בחברות מרוויחות (שאינן בקטגוריית הסטרט אפ) כדאי לבדוק אם מדובר ברווחים "אמיתיים" כך שיש לחברה תזרים מזומנים מפעילות שוטפת (יידון בהמשך) התואם את נתוני הרווח. במקרים לעיל נאמר שהעליות החוזרות מתאימות להערכת שווי החברה.
 
נתוני המכירות והרווח הנקי עם השוואה לשנים קודמות.
חברות המציגות מגמה קבועה של הגדלת הרווחים יהיו אטרקטיביות יותר, במרבית המקרים, מחברות המציגות שמירה על רווחים דומים גם אם רווחים אלה נראים גבוהים. נתוני תזרים המזומנים מפעילות שוטפת עם השוואה לשנים קודמות. נתון חשוב זה מלמד אותנו על מצבה האמיתי של החברה. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת מציג את הכספים שהגיעו בפועל לקופת החברה כתוצאה מהפעילות העסקית. מעיון בנתון זה נוכל לנטרל טעות אפשרית בהערכת חברות שרשמו רווחים על הנייר בלבד. דוגמה: כאשר פירמה מבצעת מכירה באשראי, נרשמת הכנסה באופן מיידי למרות שאין כל ודאות כי הלקוח ישלם את החשבון. תזרים המזומנים מודד כסף אמיתי שנכנס לקופה וכך ניתן לגלות מדיניות גביה כושלת ורווחים שנרשמו אך לא יהפכו להכנסה כספית.
 
דוח הדירקטוריון.
בדוח זה מצוי, מלבד המידע החשבונאי, גם מידע הכתוב בשפה בהירה "לאנשים מן היישוב". לעיתים תוכל ללמוד על הזדמנויות שיש לחברה לרווחים עתידיים וכן על איומים שתאלץ להתמודד איתם (זהו מושג מתחום השיווק המתאר מצבים בעייתיים, שום דבר פלילי..). לעיתים יכלול הדוח גם מידע על השוק בו פעילה החברה והמגמות הצפויות. דוח זה מהווה לכן מקור מידע חשוב לגיבוש דעה אודות תחזית עתידית לפעילות החברה.
מידע השוואתי על הענף בו פעילה הפירמה.
בענפים שונים נצפה לראות ממוצע שונה של רווחיות, מכפיל ותשואה על ההשקעה. לכן השוואת נתוני החברה הנבחנת עם חברות אחרות תהיה רלוונטית יותר באותו ענף.
 
לסיכום: הקטנת הסיכון והקשר לסבלנות
ישנם מספר דרכים להקטנת הסיכון הכולל של תיק השקעות. הדרך הפשוטה ביותר הינה: גיוון. ככל שבתיק ההשקעות ישנן יותר מניות השונות זו מזו (שייכות לענפים שונים, שווקי יעד שונים למוצרים וכדומה) קטן הסיכון הכולל של התיק. יש לשים לב לכלל מהיר שטוב במקרה זה ובכלל בהשקעות: כאשר מקטינים את הסיכון בד"כ מקטינים גם את התשואה המקסימאלית האפשרית. סיכון על חשבון סיכוי ולהפך. נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון הינה העמלות בגין הפעולות בני"ע ודמי המשמרת. העמלות מחושבות כאחוז משווי המניות אבל יש מינימום. לכן לא כדאי להחזיק מניות בסכומים קטנים מידי. למרות הכלים שהצעתי לקבלת החלטות השקעה באופן מקצועי יותר, יש לזכור כי ישנן תקופות שפל בהן במשך זמן ממושך שערי המניות יורדים, גם במניות חברות ששווי השוק שלהן נמוך משוויין הראלי. לכן רמת הסבלנות האישית תשפיע במקרים רבים על התשואה שתושג.
 
  מעוניין לגוון את תיק ההשקעות שלך ? לחץ/י כאן למידע על השקעות נדל"ן בארה"ב